רגשות הם חלק בסיסי וחשוב בקיום שלנו כבני אדם, ויש להם ערך אבולוציוני גבוה. מקורם במוח, אז למה אנחנו קושרים אותם ללב?
למה אנחנו צריכים רגשות
תחושת הפחד, למשל, והמצב הגופני שמלווה אותה, מאפשרים לנו להתכונן טוב יותר לנסיבות שדורשות התמודדות מאומצת. בזכותם עולים לחץ הדם, הדופק והריכוז לקראת מבחן חשוב, או כשצריך לברוח ממשהו מאיים.
גם לאהבה ולשמחה יש ערך אבולוציוני, כי הן דוחפות אותנו להתנהגויות שמועילות לנו חברתית והישרדותית: מגע אנושי נעים, קשרי משפחה הדוקים ומערכות יחסים קרובות.
מה קורה במוח
לרגשות יש בסיס כימי ועצבי במוח. כשהמוח מעבד מידע שמגיע מהסביבה, נוצרת גם חוויה רגשית שקשורה למידע הזה, והמוח מעביר מסרים למערכות הגוף: הלב וכלי הדם, השרירים, הבלוטות שמפרישות הורמונים ומערכת העצבים האוטונומית.
דפוסי החשיבה שלנו הם שקובעים את התגובות שלנו, ההתנהגותיות, הגופניות והרגשיות.
ולמה דווקא הלב?
הרגש קשור קשר הדוק לתחושות הגופניות שהוא מעורר בנו, וזה ניכר גם בשפה ובמילים שבהן אנחנו מתארים רגשות. רגשות הם חוויה אישית שכל אחד חווה אחרת, בגילים ובמצבים שונים. ובכל זאת יש בהם משהו אוניברסלי, שחוצה תרבויות, וגורם לכולנו להשתמש בגוף בצורה דומה כדי לתאר את מה שעל ליבנו. הלב מתואר כמקום מושבם של הרגשות והנפש.
העבודה על התהליכים במוח, על התפיסות, המחשבות והאמונות, מתקיימת בטיפול CBT.