לכל המאמרים

למה אי אפשר להתנגד למחשבות של ה-OCD, ומה כן אפשר לעשות

אחד מ"חוקי המוח" שלנו אומר שככל שנתנגד יותר לרגש או למחשבה, כך הם יתעצמו. לדוגמה, אם ננסה להימנע מחרדה, היא תגדל ונכנס לעוד יותר חרדה.

אני פוגשת הרבה אנשים שמגיעים אליי ואומרים: "לא משנה כמה אני מנסה לא לחשוב על זה, אני לא מצליח להפסיק ולהרפות", או "ככל שאני מנסה לעצור את הטקסים, אני מרגיש שאני צריך לעשות אותם יותר". כולנו מכירים את הקלישאה "כל מה שתתרכז בו יגדל". אבל בואו נבין למה זה קורה, ומה אפשר לעשות במקום.

מה קורה במוח כשאנחנו מתנגדים

כשאנחנו מנסים להתנגד למחשבות, לעצור אותן ולהימנע מעליית חרדה או פחד, המוח נכנס למצב מגננה ומפריש אדרנלין. האדרנלין לבדו מייצר בגוף תחושות דומות ואפילו זהות לתחושות לחץ: דופק מהיר, הזעה, נשימות מהירות והתכווצות שרירים.

אבל אולי הדבר המשמעותי ביותר כאן הוא שהאדרנלין "מריץ" את המחשבות מהר יותר. מחשבה שהופיעה קודם בתדירות בינונית תופיע באותו רגע בתדירות גבוהה, ומחשבה שכבר הייתה בתדירות גבוהה תתעצם עוד יותר.

זו תגובה אוטומטית שבבסיסה נועדה להגן עלינו: כשאנחנו במגננה מול סכנה, המוח חייב לעבוד ולחשוב מהר יותר. אבל ב-OCD אנחנו לא באמת ניצבים מול סכנה ממשית, ולכן המנגנון הזה לא משרת אותנו, ואפילו מקשה עלינו.

זו בדיוק הסיבה שלא נרצה להגיד לילדים שלנו "פשוט אל תעשה את הטקסים" או "פשוט תנסה לא לחשוב על זה". וגם לא נרצה להגיד לעצמנו "פשוט תתנגד לזה" או "רק שהחרדה לא תעלה".

אז מה כן אפשר לעשות?

פעם האמינו שאם נקבל מחשבה, רגש או דחף ונשלים איתם, הם יגדלו, כי כאילו "אפשרנו להם להיות". אבל במחקרים רואים את ההפך: ככל שנקבל את המחשבה או את הרגש הלא נעים, ולא ננסה להתנגד להם, הם יעברו מהר יותר באותו רגע ולא יתעצמו. ואפילו נוכל להרגיש רגיעה.

חשוב לזכור: כשאנחנו מנסים להתנגד למחשבה או לרגש מסוים, אנחנו משמרים אותו.